עיצוב חוברת בשמונה צעדים

אם אתם עומדים לראשונה לפני עיצוב חוברת ולא יודעים איך להתחיל, או אם עשיתם את זה כבר אבל החוויה היתה שמדובר ב ״כאב ראש״, הרשימה הזאת מיועדת לכם.

הסוד בעיצוב חוברת הוא תכנון נכון. כמו בכל דבר – סוף מעשה במחשבה תחילה. לאחר עיצוב והפקת מספר רב מאוד של חוברות מסוגים שונים (מגזין, ירחון, ביטאון, דוח שנתי, דוח אחריות תאגידית, ידיעון קורסים, ידיעון חוגים, קטלוג, חוברת מידע ועוד ועוד….) הגיע הזמן לארגן את הידע הנצבר לטובתכם. אז זה ה״מתכון״ שיכול להפוך את התהליך לזורם ונעים וגם לחסוך זמן וכסף. את כל השלבים (חוץ משלב 1) מלווה המעצב/ת.

דוח שנתי לממונה על קבילות הציבור בכאן תאגיד השידור. לחיצה על התמונה לצפיה בדוח

שלב 1. ״התוכן הוא המלך״

בשלב ראשון כדאי לוודא שהתוכן של החוברת נמצא, כתוב, ערוך וכבר עבר מס׳ הגהות של כל מי שאמור לאשר אותו. כדאי מאוד לעשות את לפני שניגשים לעיצוב. זה יחסוך זמן רב. מנסיון (-:

שלב 2. תכנון פריסת העמודים

בשלב הזה התוכן קיים, מוקלד בקובץ וורד ויש לנו מושג מה נפח החוברת פחות או יותר. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק כמה עמודים תהיה החוברת הסופית אבל יש לנו הערכה.
תכנון חוברת של לדוגמא 24 עמ׳: לוקחים 6 דפים מהמדפסת, מקפלים אותם יחד ומהדקים באמצע – קיבלנו ״חוברת דמי״ של 24 עמ׳ ואז אפשר עם עיפרון לכתוב על כל עמוד מה התוכן שיופיע. זה הזמן לתכנן גם מיקום של תמונות אם יש, גרפים, טבלאות וכו׳. במידה ויש צורך – אפשר להוריד או להוסיף עמודים ולשנות את התכנון עד שנגיע לפריסה הרצויה. אם יש מספר גדול של עמודים אפשר לעשות את אותו דבר בציור: על גבי דף איי4 אחד או יותר – מציירים זוגות של עמודים וכותבים על כל זוג את מס׳ העמוד בקטן. זה מאפשר לתכנן ולכתוב בכל ריבוע מה התוכן שיופיע בעמוד הזה.

מדריך אחריות תאגידית עבור BDO. לחיצה על התמונה לצפיה בדוח

שלב 3. בריף

ההבדל בין מסמך וורד לחוברת מעוצבת הוא באופן שבו אנחנו מגישים את התוכן, וכאן עולה השאלה: איך אנחנו רוצים להגיש את התוכן? כדי לענות על השאלה הזאת ביעלות עלינו לשאול מה המטרה של החוברת? מי קהל היעד? באיזו נימה אנחנו רוצים להעביר את התוכן? מה אנחנו רוצים שהחוברת ״תגיד״ מעבר לתכנים? מה היא ״תשדר״?. מתוך השאלות האלו יעלו ויצוצו התשובות לכל השאלות שיעלו בשלב הבא. לדוגמא באיזה גודל תהיה החוברת? האם גודל סטנדרטי או גודל מיוחד? ובכן, תלוי מה המטרה. כנ״ל לגבי בחירת הנייר, סוג ההדפסה, הכריכה וכו׳.

דוח אחריות תאגידית ESG לקבוצת איילון. לחיצה על התמונה לצפיה בדוח

שלב 4. פורמט

קבלת החלטות לגבי פורמט החוברת: מה יהיה גודלה כאשר היא סגורה, על גבי איזה נייר היא תודפס, בכמה צבעים, איזו כריכה ועוד. איך מחליטים? זה שלב שבו נדרשת המקצועיות של מעצב/ת גרפי/ת בעלי נסיון בעיצוב לפרינט. ביחד איתו/ה תוכלו לקבל החלטות שמתאימות למטרה המקורית שלכם.

שלב 5. עיצוב גריד לעמודי פנים

אחרי שהבריף כתוב וברור לכל הצדדים המעורבים אפשר לגשת לעיצוב גריד לעמודי הפנים של החוברת. בשלב הזה אני לוקחת לעצמי כשבעה – עשרה ימי עבודה בסטודיו לעיצוב הגריד – החלטות בקשר לשוליים, כמה טורים, אם בכלל, היכן ואיך יופיעו מספרי עמודים, איך ייראו הכותרות, סוג אותיות, תמונות אם יש, גרפים טבלאות ועוד.

שלב 6. עיצוב כל החוברת, תיקונים והתאמות

אחרי שבוחרים את הגריד המתאים לחוברת אפשר לגשת לעיצוב החוברת כולה. זה גם השלב שבו החוברת כולה עוברת ללקוח/ה לשם בדיקה והגהה וחוזרת למעצב/ת לתיקונים והתאמות. כמה סבבי תיקונים יהיו? זה תלוי לגמרי בסעיף 1 – עד כמה התוכן היה מוכן ומעובד לפני שהגיע לעיצוב.

מדריך קהילות דיגיטליות – נכתב ע"י ענבל פוגל, מעצבת שירות ומנהלת פרוייקטים, עבור מערך הדיגיטל הלאומי ועיריית ירושלים. לחיצה על התמונה לצפיה במדריך.

דוח מצב הטבע עבור המארג – מוזיאון הטבע ע"ש שטיינדהרט ואונ' תל -אביב. לחיצה על התמונה לצפיה בדוח

שלב 7. עיצוב כריכה

מאחר והכריכה ״מספרת לנו״ על החוברת גם מבחינת התוכן וגם מבחינת השפה – כדאי להשאיר את עיצובה לסוף כשאנחנו כבר רואים וחשים את החוברת במצבה הכמעט סופי – זה הזמן. יש סיכוי טוב שגם במהלך העבודה על השלבים הראשונים צצו ועלו רעיונות לכריכה ולקראת הסוף הרעיונות האלה כבר בשלים.

שלב 8. להדפסה

כשהחוברת מאושרת ע״י כל הגורמים הרלוונטיים ומוכנה להדפסה – סוגרים קבצים, שולחים לדפוס, מפיקים העתק שמש והדפסת אייריס לאישור סופי של הלקוח/ה ומחכים בסבלנות לתוצאה הסופית.